האם אני אהוב? האם אני טוב מספיק? האם אני יכול?
גדלתי להאמין שאין לי סיכוי. כמעט שוויתרתי עליי.

כשהגעתי ל"אהבה"
פחדתי, לא האמנתי שאצליח לסמוך על מישהו, אמרתי לעצמי
שלא אשתף פעולה, אין טעם.
נלחמתי, התנגדתי, עשיתי את כל מה שכבר הכרתי.
ידעתי שבסוף ירימו ידיים.
אבל לא ויתרו לי – לא ויתרו עליי.
הגעתי לבית עם זוג מדריכים, שמאמין בי, דואג לי.
צוות מטפלים שיודע איך לעזור לי, בית ספר עם יחס אישי,
חוגים, פעילויות והמון חברים חדשים.
הכל בתוך כפר קטן אחד.

גיליתי אותי.
אני אהוב. אני טוב. אני יכול.